הגברת האכיפה בדיני עבודה:

א. חוק מתן הודעה לעובד(תנאי העסקה)

חוק מתן הודעה (להלן "חוק מתן הודעה") לעובד תנאי העסקה- הוא אחד מחוקי העבודה אשר המחוקק ביקש להגביר את אכיפתו במסגרת חוק אכיפת תנאי העבודה (להלן-"חוק האכיפה") . חוק שנחקק ב2011 ואשר  תוקפן של הוראותיו החל מחודש יוני 2012!

זו השעה לרענן את יסודות החוק:

1. החוק קובע סנקציות שונות על מעביד אשר אינו מקיים את הוראות החוק.
2. הסנקציות יכולות להיות אזרחיות או פליליות!
3. הסנקציות נכנסו לתוקפן בחודש יוני 2012
4. בחוק קבע המחוקק שורה של הוראות עליהן המעביד חייב להודיע לעובד (סעיף 2(א) לחוק מתן הודעה) ובכללן (אין  הרשימה להלן ממצה)
   א. תנאי העסקה (לרבות תאריך תחילת העבודה, שעות עבודה, תפקיד, ימי מנוחה שבועיים).
   ב. שכר
   ג. תנאים סוציאליים
   ד. שינויים בתנאי העבודה.
5. החוק קובע סנקציות שונות לעבירות שונות:
   א. חלקן של העבירות- יחשב כבירה פלילית (סעיף 4 לחוק מתן הודעה) והחוק מפנה לסעיף 61 לחוק
   העונשין וקובע כי העבירה תהיה קפידה- ובצידן קנסות.
   ב. בנוסף לבית הדין סמכות לקבוע פיצוי בתביעה אזרחית- אף ללא הוכחת נזק.
   1. לפסוק פיצוים:סעיף 5(א) (1) לחוק מתן הודעה
   2. ליתן צוים לתיקון ההפרה סעיף 5(א)(2) לחוק מתן הודעה.
   3. לפסוק פיצויים לדוגמא – סעיף 5(א) (3) לחוק מתן הודעה
6. החוק מעביר את נטל ההוכחה למעביד להוכיח את קיום התנאים.(סעיף 5א לחוק מתן הודעה)

ב. חוק הגברת האכיפה בדיני עבודה

1. כנגזר משמו- החוק בא להגביר את האכיפה במישורים רבים של דיני העבודה.
2. שיעור העיצומים הכספיים משתנה בהתאם לעבירה:
   א. עבירות קלות:סעיף 3(1) לחוק האכיפה: העיצום הכספי  לנוע מ5000 ₪ (להפרות המפורטות בתוספת א
   לחוק האכיפה ובכללן ולרבות : אי ניהול פנקסי חופשה, שעות עבודה, אי פרסום הודעות בעניין הטרדה
   מינית, שכר מינימום, מתן הפסקות, העסקת נשים בהריון )
   ב. עבירות מתחום הביניים (סעיף 3(2) לחוק האכיפה :עיצומים עד 20,000 ₪(להפרות המפורטות
   בתוספת ב לחוק האכיפה ובכללן ולרבות  כגון אי מתן הודעה לעובד, ניכויים אסורים משכר עבודה)
   ג. עבירות חמורות (סעיף 3(3) לחוק האכיפה : 35,000 ₪ 🙁 להפרות המפורטות בתוספת ג לחוק האכיפה
   ובכללן ולרבות העסקת עובדים בשבתות וימי מנוחה, העסקת נוער שלא בגיל המתאים, הלנת שכר,
   ניכויים לצורכי הפרשות שלא הועברו לתעודתם, אי תשלום פנסיה)
3.  על עבירות נמשכות ישנה תוספת
4. ערער וערעור:
   א. "הממונה" ייתן הודעה מפורטת למעביד ויפרט את טיב ההפרה הסנקציה הנוסעת ואת אפשרותו של
   הנמען לטעון כנגדה.
   ב. למפר זכות תשובה תוך 30 יום.
   ג.  לממונה הסמכות לקבל את דברי המפר, ובכללן זה לבטל את העיצום, לשנות את סכומו או להותירו.
   ד.  אי מתן מענה לדרישת הממונה- הופכת את פנייתו הראשונית- לדרישת תשלום שיש לשלמה בתוך 30
   יום הקצובים    .
   ה. ללא תשובת המפר- אין לממונה סמכות להפחית מהסכומים!
   ו. ניתן לערור על החלטות הממונה- לעודת ערר או לבית הדין- לפי המקרה.
   ז. תשלום עיצום כספי אינו מונע הגשת כתב אישום פלילי
5.  ישנה גם אחריות על מזמיני עבודה מקבלני כוח אדם לוודא קיום הוראות החוק ולא יהיהו גם
   הם צפויים לסנקציות כולל סנקציות אישיות!
6. בחלק מהסנקציות-יהיה פרסום דבר העבירה ופרטי המפר!

ג. חובת השימוע בעת פיטורי עובד

החוק מחייב שימוע של עובד בטרם פיטוריו.

להלן דגשים לעניין זה:

1. מעביד המפטר את עובדו חייב לשמוע את העובד- בטרם הפיטורין.
2. על המעביד- ליתן לעובד הזדמנות לומר את דברו.
3. על המעביד לשמוע את העובד בנפש חפצה.
4. האמור חל גם על מי שהיו בחוזה אישי מתחדש, גם על "פיטורי צמצום"
5. ההזמנה לשימוע צריכה להינתן בכתב ומראש.
6. להזמנה יש לצרף חומר רלוונטי.
7. ניתן שהעובד יהיה מיוצג.
8. רצוי שהשימוע יהיה בפני בעל סמכות
9. יש לערוך פרוטוקול
10. חשוב לא לקבל החלטה במקום
11. קיימת חובת הנמקה.
12. אי מתן שימוע- מביא לסנקציה.אין אפשרות להשעות עובד.