רבים חושבים שתפקיד עורך הדין מסתכם בניסוח סעיפי החוזה. אך לאחר 40 שנות ליווי עסקאות מקרקעין, למדתי שהסכנה הגדולה ביותר נמצאת לעיתים בין הקירות, ולא בין השורות.
נתקלתי במקרים שבהם רוכשים גילו באיחור של שנים, רק כשבאו למכור את הנכס, שקיימת אי-התאמה תהומית בין צו הבית המשותף למציאות. דמיינו מצב שבו חדר אחד בדירה שלכם רשום בכלל על שם הדירה השכנה, ולהפך. טעות כזו, שנבעה מבדיקה לא מספקת של שמאי או עורך דין בעבר, מובילה ל'ריצה' של שנים מול חברות משכנות ורשויות כדי לתקן את צו הבית המשותף – עיכוב שעלול לטרפד עסקאות מכירה ולגרום להפסדים כספיים כבדים.
במקרה אחר, דירה שהוצגה כ-3 חדרים התבררה בדיעבד כ-2.5 חדרים בלבד בתשריט הרישומי, מה שאילץ את הקונה להוסיף סכומי עתק מכיסו כי הבנק סירב להעניק את המשכנתה המובטחת על פי השמאות השגויה.
השורה התחתונה: במיוחד בדירות ישנות, אל תסתפקו במראה עיניים. הניסיון שלי מלמד שחובה לבצע הצלבה קפדנית בין התשריט ההיסטורי לבין המצב בפועל עוד לפני החתימה