משפחה

במושג "דיני המשפחה" מתייחסים לכלל הדינים העוסקים בדיון הפנים משפחתי .

לשם קיום הדיון בנושאים אלה המחוקק יצר גם בימ"ש נפרד בו נידונים ענייני המשפחה.

יש לברור בטרם פתיחת ההליך אם העניין הוא אומנם של משפחה- הואיל ולתשובה על שאלה זו יש השלכה על שאלת עצם סמכותו של בית המשפט הדן בסוגיה המועלת בפניו- אמנם לדון בו.

מספר תנאים נקבעו לצורך קביעת שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בעניין ובכללם:

1. כי המדובר בעניין של "מעמד אישי".
2. שעילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה  (הפסיקה פירשה תנאי זה כך שסיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה ( רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343) (בימ"ש ישאל עצמו האם סכסוך משפחתי הוא שגרם, או לפחות הוא שתרם תרומה משמעותית,לפרוץ הסכסוך המתואר בכתב התביעה- להבדיל מסכסוך עסקי)

בבתי משפט אלה נדונים סכסוכים תוך משפחתיים ובכללם ולרבות ענייני מזונות, הסדרי ראייה ירושות ועוד.

ענייני ירושה כמו צווי קיום צוואה וצווי ירושה נדונים בפני "הרשמים לענייני ירושה". וככל שיש התנגדות לבקשה לצו מעין זה – מועבר "העניין" לבית המשפט המוסמך לענייני משפחה.

ענייני משפחה נדונים -ככל שמדובר למשל על נישואין וגירושין לרבות תוקפם- גם בבתי הדין הדתיים (בית הדין הרבני ואחרים) . לעניין זה בתי המשפט נוטים שלא להתערב זה בסמכותו של זה ואם מתקיים דיון בפני ערכאה אחת-אין הערכאה האחרת דנה בו מפאת כלל "כיבוד בין הערכאות" וגם על המשכו של העניין- להתנהל בפני אותה ערכאה שכבר דנה בו (וזאת מכוח כלל "המשכיות הדיון")

בתי המשפט למשפחה ובבתי הדין – נדונים גם הסכמי טרום נישואין. אלה גם יכולים להיערך ולהיחתם בפני נוטריון.

לאחרונה בית המשפט העליון קבע הלכה חדשה בנושאי מזונות ילדים הידועה בשם "בע"מ 919/15 "  .

לפי אותה הלכה אותה בית המשפט העליון מנסה להשתית על מה שקרוי בדין העברי "דין צדקה" לפיה יש לקבוע כללי שוויון בני בני זוג המתגרשים בעת משמורת משותפת. בתי המשפט לענייני משפחה פרשו את עניין השוויון בחלוקת המזונות גם במקרים שאין בהם משמורת משותפת.

עם זאת קיימת מחלוקות פרשניות לגבי ההלכה האמורה. בעיקרו של דבר בית המשפט בבואו לקבוע את שיעור המזונות לילדי המתגרשים אמור לבחון את מצבם הכלכלי של שני בני הזוג לרבות  השתכרותם רכושם וכן את פוטנציאל ההשתכרות שלהם לבחון מה יחס ההכנסות וההוצאות של כל אחד מבני הזוג ולבדוק מה המזונות הנדרשים לכל אחד מהילדים על בסיס מצבה של המשחה בטרם פירוק הבית וגם כפי שניתן לצפות לעתיד.

בימ"ש גם יבדוק אם יש הורה משמורן עיקרי שירכז את ההוצאות וההכנסות הנדרשות לילדים. כן תבחן חלוקת הזמן במשמורת בין ההורים.

לאחר איסוף הנתונים וביצוע החישובים לעיל – היינו יחס ההכנסות ויחס זמני המשמורת בין ההורים בימ"ש יערוך איזון ובו יקבע מי מההורים ישלם כמה להורה האחר.